בטוח לאומי-סניף ירושלים נ' אריה בע"מ - חברה לבטוח ואח'

פסק דין

בתיק זה אין מחלוקת עובדתית.

הצדדים מסכימים כי הנכויות הקשורות לתאונה הינן:

50% בגין קטיעה מתחת לברך,

5% בגין פגיעה בעצם הבריח.

הצדדים מסכימים כי הנכויות שאינן קשורות לתאונה הינן:

20% בגין הגבלה בינונית ע"ש מותני,

10% בגין שימוש בסמים.

המחלוקת הינה כיצד יש לחלץ את הנכויות הקשורות לתאונה מהנכות הכוללת.

התובע טוען, כי יש לבצע חישוב בהתאם להנחיות מפורשות שניתנו במספר פסקי דין של ביהמ"ש העליון, שם נפסק על פי הטענה, כי יש לחשב את הנכות הקשורה לתאונה המשוקללת, ואת הנכות הכללית המשוקללת, ולאחר מכן יש להכפיל את היחס שבין הנכויות לתגמולים.

הנתבעות טוענות, כי יש לחשב את לחבר את הנכויות ולחשב את היחס שבין הנכויות המצטברות הקשורות לתאונה לבין הנכות המצטברת הכוללת.

הדבר יודגם באמצעות חישוב,

חישוב התובע:

הנכות המשוקללת הקשורה לתאונה הינה 52%, והנכות המשוקללת של הנפגע הינה 64%.

חישוב הנתבעות:

הנכות המצטברת הקשורה לתאונה הינה 55%, בעוד שהנכות הכוללת המצטברת הינה 85%.

על פי חישוב התובע על הנתבעות לשלם את החלק היחסי של 52% מתוך 64%, ואילו על פי חישוב הנתבעות על הנתבעות לשלם את החלק היחסי של 55% מתוך 85%.

עיון בפסקי הדין שניתנו על ידי ביהמ"ש העליון, ילמדו, ועל כך אין כל מחלוקת, כי ביהמ"ש העליון נקט בחישוב הנכויות המשוקללות, ולא המצטברות, ראה ע"א 1093/07 בכר נגד אברהם פוקמן אחרים, (פורסם בנבו), על פס"ד זה הוגשה בקשה לדיון נוסף שנדחתה.

ב"כ התובע מפנה למספר פסקי דין של ביהמ"ש העליון והמחוזי שעל פיהם ההלכה הינה נכות משוקללת חלקי חישוב משוקלל.

ב"כ הנתבעת מתרעמת על העובדה שמבחינה מתמטית החישוב שגוי. משום שלטעמה המכנה והמונה אינם מבוססים על מכנה משותף אחד.